איפה המפלגות משקיעות את הכסף שלכם בבחירות 2026

הבחירות מתנהלות גם בפיד שלנו. כדי להבין את היקף הפרסום, בדקנו את דוח ספריית המודעות של מטא עבור ישראל. הנתונים שנמשכו ב-30 באוקטובר 2026 מכסים חלון של 30 ימים, 28 בספטמבר עד 27 באוקטובר. הבדיקה מתייחסת ל-20 העמודים בעלי ההוצאה הגבוהה ביותר בדוח, ולא לכל פעילות הפרסום של כל מפלגה.

לצד ההוצאה הצגנו את חלקה של כל רשימה בקולות לפי הספירה הזמנית של ועדת הבחירות, נכון ל-30 באוקטובר בשעה 00:00. אלו אינם נתונים סופיים. הצבת הנתונים זה לצד זה מתארת תמונה של פעילות הפרסום ושל ההצבעה, ולא מוכיחה שהפרסום גרם לתוצאה מסוימת.

הליכוד בראש, ישר מדביקה את הקצב - מי הוציא כמה בפיד?

הנתונים שנאספו מתוך דוח מטא מציגים את 20 העמודים בעלי הוצאת הפרסום הגבוהה ביותר בישראל במהלך 30 הימים של חלון הבדיקה (28.9.2026 עד 27.10.2026). כשמסכמים את העמודים המשויכים לאותה רשימה, בראש הטבלה עומדת מפלגת הליכוד, שהזרימה סכום עתק של ₪3,196,917 לפרסום ממומן במטא דרך 3 עמודים שונים שנכנסו לרשימת 20 העמודים המובילים. שימו לב - מדובר בסיכום העמודים שזוהו בדוח בלבד, ולא בהכרח במלוא הוצאת המפלגה בקמפיין. במקביל, על פי נתוני הספירה הזמנית של הוועדה המרכזית לבחירות (30.10.2026 בשעה 00:00 - ספירה לא סופית), שיעור ההצבעה של הליכוד עמד על 20.52%.

במקום השני ברשימת הטופ-20 נמצאת מפלגת ישר, שמציגה נוכחות דיגיטלית מאסיבית עם הוצאה של ₪2,303,631 בחלון הזמן שנבדק, שהתחלקה בין 2 עמודים בולטים ברשימה. במדד שיעור ההצבעה בספירה הזמנית מגיעה ישר ל-16.05%.

רשימת ביחד מופיעה בדוח, עם הוצאה של ₪685,950 דרך עמוד אחד שנכנס לטופ-20, ושיעור הצבעה של 9.34% בספירה הזמנית.

המפלגה המשותפת מופיעה גם היא בדוח, אשר רשמה שיעור הצבעה של 8.79% והוציאה ₪208,525 דרך עמוד אחד ברשימת 20 העמודים הגדולים בדוח.

מפלגת הדמוקרטים הוציאה סך של ₪718,365 דרך 2 עמודים בטופ-20, אחד מהם עמוד בשפה הערבית. שיעור ההצבעה של הדמוקרטים בספירה הזמנית עמד על 6.44%.

גם המפלגות הבינוניות והקטנות יותר השקיעו סכומים משמעותיים בפיד.

ישראל ביתנו רשמה שיעור הצבעה של 5.93% והוצאת פרסום של ₪553,208 דרך עמוד אחד שנכנס לדוח.

עוצמה יהודית השיגה 5.74% מקולות המצביעים והשקיעה ₪405,749 בפרסום (עמוד אחד בדוח).

ש"ס קיבלה 5.26% הצבעה, לצד הוצאה של ₪402,001 במטא דרך עמוד אחד בדוח.

הציונות הדתית רשמה 5.10% הצבעה והוציאה ₪212,108 דרך עמוד אחד שנכנס לטופ-20 בדוח.

בנוסף למפלגות הפוליטיות, גם הגוף הרשמי המנהל את הבחירות עשה שימוש נרחב בפלטפורמה. הוועדה המרכזית לבחירות עצמה הוציאה ₪464,580 בחלון הנתונים שנבדק (28.9.2026 עד 27.10.2026), לצרכי הסברה ועידוד הצבעה.

שיעורי הקולות לפי הספירה הזמנית, 30.10.2026 בשעה 00:00. לא מספר מנדטים ולא תוצאות סופיות.

מי לא מופיע בטופ-20 - רע"ם ויהדות התורה מחוץ לרשימת העמודים המובילים

אחת התופעות המעניינות והמסקרנות בנתונים היא היעדרן של מפלגות מסוימות מרשימת 20 העמודים המובילים בדוח מטא. כך למשל, מפלגת רע"ם, שקיבלה 5.93% מקולות המצביעים, ומפלגת יהדות התורה, שזכתה ל-5.49% מקולות הבוחרים, אינן מופיעות עם עמודים ברשימת 20 העמודים הגדולים בדוח, ולא אותר עבורן סכום כולל ברשימה שנבדקה.

כאן נכנס לתוקף כלל הכללה שקוף וקריטי שחובה להבהיר. היעדרות מפלגה מרשימת 20 העמודים בדוח אינה ראיה לכך שההוצאה הכוללת שלה נמוכה מהסף התחתון של הרשימה (₪192,001). ייתכן שההוצאה הכוללת שלהן גבוהה מאוד - אך מפוזרת על פני עמודים רבים וקטנים יותר, שאף אחד מהם בנפרד לא חצה את הרף הנדרש כדי להיכנס לטופ-20.

איך נכון לקרוא את המספרים

כדי שההשוואה תהיה שימושית, חשוב להגדיר מה הנתונים מודדים ומה הם לא מודדים.

שני צירים ביחידות שונות - שיעור הצבעה (באחוזים) והוצאת פרסום (בשקלים) הם שני צירים ביחידות שונות לחלוטין. ההשוואה מותרת אך ורק ברמת ניתוח המגמות והדפוסים הכלליים.

חלון זמן מוגבל - נתוני ההוצאה מכסים אך ורק חלון זמן של 30 ימים (28.9.2026 עד 27.10.2026) ואת 20 העמודים הגדולים בלבד. אין לראות בהם את סך ההוצאה הכוללת של המפלגות לאורך כל תקופת הקמפיין.

לא מחשבים כאן "עלות לקול" או "עלות לחשיפה" - נתוני ההוצאה הם מדגם של עמודים בחלון מוגבל, ונתוני החשיפות במטא מוצגים בטווחים ברמת המודעה. החיבור ביניהם אינו בסיס לחישוב כזה, ובוודאי לא להסקת קשר סיבתי בין הוצאה להצבעה.

מאיפה מגיע הכסף? המנגנון הכלכלי של מימון הבחירות

כדי להבין איך מפלגות יכולות להזרים מיליוני שקלים לקמפיינים בדיגיטל עוד לפני שנפתחו הקלפיות, צריך להכיר את מנגנון מימון המפלגות בישראל. מחקר מקיף של המכון הישראלי לדמוקרטיה (מאת ד"ר אסף שפירא) חושף נתון מדהים - בבחירות 2022, 99.7% מהכנסות המפלגות בישראל הגיעו מכספי המדינה - כ-206 מיליון שקלים מתוך סך הכנסות של 207 מיליון שקלים! תרומות מהציבור הסתכמו בכ-250 אלף שקלים בלבד, ומקורות נוספים (כמו דמי רישום לפריימריז) עמדו על כ-370 אלף שקלים.

הסיבה לתלות הכמעט מוחלטת בכספי ציבור טמונה בשילוב בין מימון ממלכתי נדיב לבין הגבלות חמורות על תרומות פרטיות. החוק קובע כי אזרח ישראלי ובני ביתו יכולים לתרום בשנת בחירות סכום מקסימלי של ₪2,800 בלבד למפלגה המכהנת בכנסת (ומדד של עד פי 5, כלומר ₪14,000, למפלגה שאינה מיוצגת בכנסת).

איך עובדות המקדמות לבחירות 2026?

כדי לאפשר למפלגות לממן את ההוצאות השוטפות של הקמפיין, המדינה מעבירה מקדמות על חשבון מימון הבחירות.

מפלגות חדשות זכאיות למקדמה בשווי 10 יחידות מימון, במקום 7 בדרך כלל, לפי הוראת השעה לבחירות 2026. קבלת המקדמה מותנית בערבות בנקאית, שעבורה מגייסים לעיתים ערבויות פרטיות. שתי יחידות ניתנות כבר ביום הקובע והיתרה לאחר הגשת רשימת המועמדים.

מפלגות ותיקות זכאיות למקדמה במספר יחידות מימון השווה ל-80% ממספר חברי הכנסת שלהן ביום הקובע, במקום 70% בדרך כלל. לפי הנוסחה, 32 חברי כנסת משמעם 25.6 יחידות מימון, ו-11 חברי כנסת משמעם 8.8 יחידות. מפלגות עם פחות מ-10 חברי כנסת יכולות לקבל מקדמה כאילו יוצגו בידי 10, בכפוף לערבות על ההפרש.

בנוסף, בעוד שככלל חובות קודמים של מפלגות לכנסת אמורים להיות מקוזזים מהמקדמה, הוראת שעה מיוחדת לבחירות 2026 קבעה כי רק מחצית (50%) מהחוב יקוזז מהמקדמה, מה שהותיר בידי המפלגות נזילות גבוהה לקמפיין.

ערבויות פרטיות וחובות שנגררים בין בחירות

מבט בדוחות מבקר המדינה המעודכנים (מתוך אתר statements-p.mevaker.gov.il) חושף את היקף הערבויות הפרטיות האדיר שהועמדו לטובת מפלגות חדשות ורשימות משותפות לקראת בחירות 2026.

מפלגת ישר העמידה ערבויות בסכום שיא של 38.5 מיליון שקלים.

רשימת ביחד העמידה ערבויות בגובה 11.5 מיליון שקלים.

ערבויות אלו קריטיות במיוחד לאור ההיסטוריה הכלכלית של מערכות הבחירות בישראל. מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מראים כי בתום מערכות בחירות, רוב המפלגות נקלעות לגירעונות כבדים. בבחירות 2022, למשל, הליכוד קיבל מימון של כ-51 מיליון שקלים אך הוציא כ-57 מיליון שקלים. בסך הכל, לאחר רצף הבחירות הקודם, נותרה מפלגת הליכוד בחוב אדיר של כ-72 מיליון שקלים לכנסת, בעוד מפלגת יש עתיד נותרה בחוב של כ-23 מיליון שקלים.

מה קורה כשהמפלגה לא נבחרת לכנסת?

מפלגות חדשות שלא עברו את אחוז החסימה - המדינה יכולה לחלט את כספי הערבויות הבנקאיות שהעמידו (כפי שקרה למפלגת "יחד" של אלי ישי בבחירות 2015).

מפלגות ותיקות שנפלטו מהכנסת - מתקשות מאוד להחזיר גירעונות בהיעדר מימון שוטף, וכך נוצרים "חובות אבודים" של מיליוני שקלים שנשארים בכנסת - כפי שקרה בעבר עם מפלגות כמו הבית היהודי, העצמאות (של אהוד ברק) וצל"ש (המפלגה שעל בסיסה התמודדו ימינה והימין החדש).

תקרות ההוצאה המותרות בחוק

כדי למנוע משתוללות תקציבית בלתי מבוקרת, חוק מימון מפלגות קובע תקרת הוצאות מוגדרת. מפלגה ותיקה המיוצגת על ידי עד 5 ח"כים רשאית להוציא עד 10 יחידות מימון (כ-14 מיליון שקלים), בעוד מפלגה גדולה כמו הליכוד מגיעה לתקרת הוצאות של כ-97 מיליון שקלים. במפלגות חדשות, התקרה ההתחלתית עומדת על 10 יחידות מימון, אך אם המפלגה זוכה בבחירות ביותר מ-5 מנדטים, התקרה גדלה באופן רטרואקטיבי לפי מספר המנדטים שקיבלה בפועל. חריגה מתקרת ההוצאות עלולה להוביל לסנקציות ולשלול חלק ממימון הבחירות על ידי מבקר המדינה.

באשר לרשימות משותפות (כמו הרשימה המשותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד) - הן זכאיות לתוספת של 1.4 יחידות מימון פעם אחת בלבד לרשימה. בנוסף, לעניין חישוב המקדמות, תקרת התרומות ותקרת ההוצאות - הרשימה המשותפת נחשבת כיחידה אחת.

מערכת הבחירות 2026 מוכיחה שוב שהפיד שלכם שווה הרבה מאוד כסף. עם מיליוני שקלים שזורמים מדי שבוע למודעות ממומנות, מקדמות עתק מכספי המדינה וערבויות פרטיות של עשרות מיליונים, הפרסום הדיגיטלי הפך לזירה מרכזית של מערכת הבחירות הישראלית.